הספר האדום
של הפועל באר שבע

התחלה במדבר

עיר צעירה, מגרש מאולתר וקבוצה שאפילו לא רצו לרשום לליגה.

מועדון הכדורגל הפועל באר שבע נוסד בשנת 1949 על ידי זלמן כספי ז״ל, זמן קצר לאחר שחרור העיר במלחמת העצמאות. בתחילת הדרך בקשת המועדון להירשם לליגות נדחתה בטענה שאף קבוצה לא תרצה לנסוע עד לבאר שבע, ולכן המשחקים הראשונים היו משחקי ידידות מול קבוצות מהדרום.

ב־1 במאי 1950 נרשם הניצחון הראשון הידוע: 5:4 על הפועל מפלסים. מאות צופים עמדו סביב מגרש מאולתר בשיכון דרום; מרכוס אברז׳יל והנרי לב כבשו צמדים וברוך כהן הוסיף שער. זו הייתה נקודת הפתיחה המתועדת של הסיפור האדום.

רק ב־1955 הסכימה ההתאחדות לכדורגל לרשום את הקבוצה והיא שובצה בליגה ג׳. יוסף עזראן, המאמן הראשון המתועד במסגרת הליגות, העלה אותה כבר בעונה הראשונה לליגה ב׳. ב־1957 הגיע אריה לוניה דבורין, הוביל לזכייה בליגה ב׳ ולעלייה לליגה א׳, ובהמשך עבר להתגורר בבאר שבע עם משפחתו.

ב־31 באוקטובר 1959 נחנך האצטדיון העירוני החדש. לימים הוא יקבל את השם וסרמיל ויהפוך לבית שמזוהה עם דורות של אוהדים.

הדרך לליגה הבכירה

שנות ה־60 בנו את השלד המקצועי של מועדון שרצה להיות הרבה יותר מקבוצה אזורית.

יחיאל מור, ששימש מאמן־שחקן, היה אחת הדמויות המקצועיות המרכזיות של העשור. סביבו התגבשה קבוצה עם שחקנים מקומיים ושמות שיהפכו לחלק מהבסיס ההיסטורי של המועדון.

לקראת עונת 1964/65 הגיע המאמן היוגוסלבי סלבליו סטנקוביץ׳. תחתיו השיגה הפועל באר שבע את העלייה הראשונה לליגה הלאומית — הליגה הבכירה בישראל באותה תקופה. בסגל ההיסטורי היו בין היתר משה מלאך, חיים כהן, אהרון קול־צבר, ג׳קי דקל, אברהם נומה וחיים יהודה.

העלייה סימנה שינוי בזהות המועדון: באר שבע כבר לא הייתה רק נציגה של הדרום. היא הפכה לחלק מהבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי, גם אם הדרך לצמרת עדיין הייתה ארוכה וכללה בהמשך ירידה חזרה לליגה א׳ בעונת 1969/70.

דור הזהב והאליפויות הראשונות

עשור שבו באר שבע הפסיקה לחלום על צמרת — והפכה בעצמה לאלופה.

משה ליטבק החזיר את הקבוצה לליגה הבכירה כבר בעונת 1970/71, מהמקום הראשון בליגה א׳ דרום ובפער גדול. סביב שחקני בית כמו מאיר ברד ואברהם נומה, ובהמשך שלום אביטן, נבנתה קבוצה צעירה ורעבה. בעונת 1972/73 היא כבר סיימה חמישית — הישג שיא באותה עת.

לקראת 1974/75 מונה אמציה לבקוביץ׳. הוא הסתמך על סגל צעיר והביא תפיסה חדשנית של מגנים תוקפים. ב־10 במאי 1975 ניצחה באר שבע 1:0 את מכבי יפו משער של אפרים צבי והבטיחה את האליפות הראשונה בתולדותיה. אורי בנימין נבחר לכדורגלן העונה בישראל.

בקיץ 1975 הגיע גם תואר אלוף האלופים, ובעונת 1975/76 זכתה הקבוצה באליפות שנייה ברציפות. בקיץ 1976 השתתפה בגביע האינטרטוטו והייתה, יחד עם בית״ר ירושלים, בין הקבוצות הישראליות הראשונות ששיחקו במפעל אירופי. הבית העירוני בבאר שבע הפך למקום שבו נבנתה לראשונה מסורת של אליפות.

גמרים, הישרדות והשם וסרמיל

העשור שלא הביא אליפות, אבל הוסיף למועדון שכבות של מסורת, גמרים ותארים.

בתחילת שנות ה־80 ידעה הקבוצה עונות חזקות לצד מאבקי תחתית. בעונת 1981/82 רשמה רצף של 11 משחקים ללא הפסד, סיימה רביעית והגיעה לחצי גמר גביע המדינה. שלום אביטן המשיך להיות כוח מרכזי בהתקפה.

בעונת 1983/84 הוביל אליהו עופר את באר שבע לגמר גביע המדינה הראשון בתולדותיה. 120 הדקות מול הפועל לוד הסתיימו ב־0:0, ובדו־קרב הפנדלים הפסידה באר שבע 3:2. זו הייתה אכזבה גדולה, אבל גם הוכחה שהמועדון שוב מתקרב לתואר.

סוף העשור היה מתוק יותר. בעונת 1988/89 זכתה באר שבע בגביע ליליאן ולאחר מכן בגביע הטוטו הראשון שלה. בדצמבר 1988, אחרי שיפוץ האצטדיון העירוני בתרומת לילי פרידמן־וסרמיל, נקרא האצטדיון על שם בנה ארתור וסרמיל, שנרצח במיידנק בגיל שבע.

אירופה, ברצלונה והגביע הראשון

שנות ה־90 החזירו את באר שבע לצמרת והביאו לנגב שמות ומשחקים שנראו פעם בלתי אפשריים.

עונת 1992/93 סימנה את הפריחה: הישאם זועבי כבש 17 שערי ליגה והקבוצה סיימה רביעית. עונה לאחר מכן סיימה שלישית, כבשה 54 שערים וזכתה בכרטיס לגביע אופ״א. הכדורגל האירופי חזר להיות חלק מהסיפור הבאר־שבעי.

בעונת 1995/96, אחרי שהדיחה את טירנה, פגשה באר שבע את ברצלונה בגביע אופ״א. התוצאות היו קשות — 0:7 בווסרמיל ו־0:5 בחוץ — אך עצם הגעתה של ברצלונה לבאר שבע הפכה לאחד הרגעים האיקוניים של האצטדיון. באותה עונה זכתה הקבוצה גם בגביע הטוטו השני שלה.

ב־26 במאי 1997 הגיעה הפריצה הגדולה בגביע המדינה. מול 25 אלף צופים באצטדיון רמת גן, ובהדרכת אלי גוטמן, ניצחה באר שבע 1:0 את מכבי תל אביב משער של ג׳ובאני רוסו וזכתה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה.

בין ירידות, עליות ומשבר

מהגביע הראשון אל עשור של טלטלות, שבו המועדון נאלץ להילחם שוב ושוב על מקומו.

אחרי הזכייה בגביע שוחררו שחקנים מובילים והבעלות עברה מאלי להב לאלי זינו. עונת 1997/98 הסתיימה בירידה לאחר 27 עונות רצופות בליגה הבכירה. באותה עונה קיבל יוסי בניון בן ה־17 במה משמעותית וכבש 15 שערים.

שלוש עונות בליגה הלאומית הסתיימו ב־2000/01. לופא קדוש הוביל קבוצה שהשתפרה לאורך העונה, ובמחזור האחרון ניצחה 5:0 את הפועל רמת גן במשחק ישיר על העלייה וחזרה לליגת העל מהמקום הראשון.

בעונת 2002/03 הגיעה באר שבע שוב לגמר גביע המדינה, אך הפסידה להפועל רמת גן בפנדלים. בהמשך החריף המשבר הכלכלי; בסיום 2004/05 ירדה הקבוצה שוב לליגה הלאומית. המועדון חיפש דרך חדשה — והיא הגיעה בקיץ 2007.

אלונה ברקת והבנייה מחדש

לא מהפכה בן לילה, אלא שינוי עמוק של מועדון: ניהול, קהילה, תשתיות ושאיפה לחזור לצמרת.

בקיץ 2007 רכשה אלונה ברקת את הפועל באר שבע והפכה לאישה הראשונה בישראל שמחזיקה בבעלות על קבוצת כדורגל. כבר בתחילת הדרך הושם דגש על מחלקת הנוער, פעילות חינוכית והחיבור לעיר ולנגב.

העונה הראשונה בעידן החדש הוכתמה בטרגדיה כאשר החלוץ צ׳אסווה נסופוואה התמוטט ומת במהלך משחק אימון ב־29 באוגוסט 2007. בעונת 2008/09, עם גיא לוי ומאור מליקסון, זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית וחזרה לליגת העל.

השנים הראשונות בליגה הבכירה היו קשות וכללו מאבקי הישרדות, אך בהדרגה נבנה בסיס אחר. אליניב ברדה חזר, הקבוצה סיימה כסגנית ב־2013/14 והגיעה לגמר הגביע ב־2015. במקביל כבר נבנה האצטדיון החדש — הסמל הפיזי של המועדון החדש.

טרנר והשושלת של בכר

שלוש שנים שבהן כמעט כל מה שבאר שבע חלמה עליו הפך למציאות — בישראל ובאירופה.

ברק בכר מונה במאי 2015, ובקיץ הצטרפו אנתוני ואקמה, שיר צדק, מהראן ראדי ובן שהר לסגל שבו כבר היו ברדה, מליקסון ובוזגלו. ב־21 בספטמבר 2015 נחנך טוטו טרנר במשחק ליגה מול מכבי חיפה, והאצטדיון החדש הפך במהירות למבצר.

ב־21 במאי 2016 ניצחה באר שבע 3:1 את בני סכנין וזכתה באליפות השלישית — ארבעים שנה אחרי האליפות הקודמת. עונת 2016/17 הפכה לעונה אירופית היסטורית: ניצחונות על אולימפיאקוס בדרך לפלייאוף ליגת האלופות, 2:0 על סלטיק בטרנר, ניצחונות כפולים על אינטר והעפלה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית.

הקבוצה השלימה שלוש אליפויות רצופות, 2015/16–2017/18. ההפסד הליגה הראשון בטרנר הגיע רק במאי 2018, אחרי 56 משחקי בית ללא הפסד — נתון שהפך את האצטדיון לאחד הסמלים החזקים של השושלת.

אחרי השושלת: גביעים וחזרה לפסגה

האליפויות נעצרו, אבל המועדון נשאר כוח קבוע בצמרת והוסיף גביעים וקמפיינים אירופיים.

ברק בכר סיים את דרכו בינואר 2020. באותה שנה זכתה באר שבע בגביע המדינה השני בתולדותיה, ובעונת 2020/21 חזרה לשלב הבתים של הליגה האירופית, בבית שכלל את באייר לברקוזן, סלביה פראג וניס.

ב־2022 זכתה באר שבע בגביע המדינה השלישי אחרי גמר דרמטי מול מכבי חיפה ובהמשך גם באלוף האלופים. בעונת 2022/23 שיחקה בשלב הבתים של הקונפרנס ליג מול ויאריאל, אוסטריה וינה ולך פוזנן.

בקיץ 2024 הסתיימה תקופת אליניב ברדה במועדון ורן קוז׳וך מונה למאמן. עונת 2024/25 הסתיימה בסגנות בליגה ובזכייה בגביע המדינה הרביעי — 2:0 על בית״ר ירושלים בגמר בבלומפילד.

האליפות השישית והפרק החדש באירופה

הצלחת חזרה לטרנר — ומיד אחריה הגיע קמפיין אירופי שהביא את באר שבע עד מרחק שניות מליגת האלופות.

עונת 2025/26 נפתחה בזכייה באלוף האלופים. בליגה הפועל באר שבע שמרה על קצב גבוה, ניצחה 7:0 את הפועל טבריה — שיא מועדון בליגת העל — והבטיחה את האליפות השישית מחזור אחד לפני הסיום בניצחון 4:2 על מכבי תל אביב. היא סיימה את העונה עם 79 נקודות.

ב־24 במאי 2026 חגג טרנר את האליפות הראשונה מאז 2017/18. יומיים לאחר מכן הפסידה באר שבע 2:1 למכבי תל אביב בגמר גביע המדינה, וסיימה עונה שבה חזרה באופן מובהק למעמד של אלופת ישראל.

בעונת 2026/27 יצאה האלופה למסע במוקדמות ליגת האלופות. בפלייאוף ניצחה 2:1 את סבאח במשחק הראשון, אך בגומלין בבאקו ספגה שער דרמטי לקראת הסיום, נגררה להארכה והפסידה 5:2. ההדחה הובילה אותה ישירות לשלב הליגה של הליגה האירופית.

נכון לספטמבר 2026, באר שבע פתחה את שלב הליגה האירופית ב־0:0 מול דינמו זאגרב. הספר ממשיך להיכתב בזמן אמת.